הרקע להגשת הבקשות והעובדות הצריכות לעניין
:
לפני שלוש בקשות: האחת, בקשה להארכת מועד להגשת ערעור (בש"א 77/10) אשר הוגשה ביום 7/1/10; השנייה, בקשה לעיון חוזר בהחלטה (בש"א 78/10) אשר הוגשה ביום 7/1/10; השלישית, בקשה לביטול פסק הדין (בש"א 114/10), אשר הוגשה ביום 12/1/10.
להלן אפרט את הרקע להגשת הבקשות דנן, ואת השתלשלות הנסיבות עד לנקודת זמן זו.
המבקשת הגישה לרשם לענייני ירושה בקשה לקיום צוואת המנוחה מרים ממנוב ז"ל, אך לאור התנגדות המשיבה, הועבר הדיון בבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע בפסק דינו מיום
14/9/09, כי צוואת המנוחה אינה תקפה, מפאת השפעה בלתי הוגנת על המנוחה, מצדה של המבקשת, ודחה את הבקשה לקיום הצוואה. כמו כן, קבע בית המשפט קמא כי המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ש"ח.
המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי, ערעור על פסק דינו של כבוד השופט סארי ג'יוסי, מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. הערעור הוחתם בחותמת מזכירות בית המשפט ביום
16/11/09.
המשיבה הגישה בקשה לסילוק הערעור על הסף, מחמת איחור בהגשתו (
בש"א 2902/09). המבקשת טענה, בתגובה לבקשה, כי פסק הדין שהומצא לה ביום 22/9/09 היה בלתי קריא, ולכן יש לחשב את המועד להגשת הערעור מן המועד בו פנתה המבקשת למזכירות בית המשפט, והומצא לה העתק קריא של פסק הדין, ביום 11/10/09. דהיינו, שהערעור הוגש במועד.
בהחלטתי מיום 4/1/10, בהסתמך על המועד הנקוב באישור המסירה, והעובדה שהמבקשת ידעה על תוכנו של פסק הדין קמא, הדוחה את תביעתה, ולא הגישה בקשה להארכת מועד כנדרש, קבעתי כי המבקשת הגישה את הערעור באיחור, אף אם איחור קל, וכי מטעם זה יש למחוק את הערעור. בו ברגע, ניתן פסק דין המוחק את הערעור.
ביום 7/10/10 הגישה המבקשת "בקשה דחופה לעיון נוסף" (כלשונה), שהנה אחת הבקשות שלפני כעת (
בש"א 78/10), ובה טענה כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט מיום 4/1/10, משום שיש לגרוע הן את יום כיפור והן את חופשת הסוכות ממניין הימים להגשת הערעור, ולפיכך המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום
17/11/09, והערעור הוגש במועד. כמו כן, הגישה המבקשת במקביל, בקשה להארכת מועד להגשת הערעור (
בש"א 77/10).
בהמשך אותו היום, הגישה המבקשת תצהיר של מזכירת ב"כ המבקש, לפיו הערעור הוגש בפועל למזכירות בית המשפט ביום
15/11/09, שהוא המועד האחרון להגשת הערעור על פי דין, ולא ביום
16/11/09, היום בו הוטבעה חותמת המזכירות ונפתח תיק הערעור.
בעקבות התצהיר האמור התבקשה על ידי בית המשפט תגובת מזכירות בית המשפט, ובמזכר של מרכזת מחלקת הערעורים נכתב כי בעקרון המזכירות אינה נוהגת לקבל מסמכים מבלי להחתימם בחותמת "נתקבל", אך "יתכן ובמקרה מיוחד זה, מעצם היותי באותו יום לבד במחלקה, כן הונח הערעור בצד עד שאתפנה, והוא נרשם למחרת היום" (ראה מזכר בתיק).
בהחלטתי מיום 10/1/10, בבש"א 78/10, ציינתי כי בנסיבות האמורות, מן הראוי היה כי ב"כ המבקשת יפנה בבקשה לביטול פסק הדין, אך תחת זאת הוא פנה בשתי הבקשות המצוינות לעיל. כמו כן הוריתי למשיבה להגיש את תגובתה לבקשות.
ביום 12/1/2010 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין מיום 4/1/10, בו נמחק הערעור, זו הבקשה השלישית שלפני (
בש"א 114/10).
טענות הצדדים בתמצית
:
המבקשת טוענת כי ראוי שבית המשפט יעיין מחדש בהחלטתו מיום 4/1/10, לפיה נמחק הערעור, וזאת משום שהערעור הוגש במועד. ככל שבית המשפט לא יענה לבקשה זו, המבקשת עותרת להאריך את המועד להגשת ערעור, אחרת ייגרם לה עיוות דין.
כאמור, ביום 12/1/10, הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק דין. בקשה זו הוגשה בעקבות החלטתי מיום 10/1/10, ולדברי המבקשת "למען הזהירות". בבקשה זו מסבירה המבקשת כי אמנם, המועד האחרון להגשת הערעור (מבלי שימי חג הסוכות נמנים, ויום כיפור אכן מובא במניין הימים להגשה) היה
15/11/09, אך מתצהיר מזכירתו של ב"כ המבקשת, וממזכר מרכזת מחלקת הערעורים במזכירות בית המשפט, עולה כי המבקשת הגישה את הערעור במועד, אף אם חותמת בית המשפט הוטבעה עליו ביום למחרת.
לטענת המבקשת, בית המשפט לא ציין בהחלטה מיום 4/1/10 מה מהות האיחור, שהיה, לפי המידע שהיה ידוע אז, איחור בן יום אחד בלבד. אולם לאור המידע שידוע כעת, הערעור לא הוגש באיחור.
המבקשת טוענת כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט מיום 4/1/10, המורה על מחיקת הערעור שהגישה המבקשת, וכי בית המשפט מוסמך לתקן את הטעות בפסק הדין על פי סעיף 81
לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (להלן: "
חוק בתי המשפט"). כמו כן, הסמכות לתקן פגמים או טעויות בהחלטות שיפוטיות, קבועה בתקנות 524 - 526
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "
תקסד"א"). על פי הפסיקה, לבתי המשפט סמכות טבועה לבטל פסק דין אזרחי, וזאת גם במקרים שלאחר פסק הדין נתבררו לבית המשפט עובדות שלא היו ידועות או שבית המשפט לא היה ער להן בעת מתן פסק הדין.
מאידך, המשיבה טוענת כי המבקשת נהגה בחוסר תום לב, והטעתה את בית המשפט הן לעניין המועד שבו נתקבל אצלה פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, והן לעניין המועד האחרון להגשת ערעור על פסק הדין, ורק לאחרונה הודתה המבקשת כי המועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 15/11/09.
המשיבה מתנגדת להארכת המועד להגשת הערעור, משום שלדעתה, גם בשלב זה, אין עומדים למבקשת טעמים מיוחדים לקבלת הארכת מועד להגשת ערעור.